בשנת 1958 במלאת עשור למדינת ישראל, הוחלט לערוך חידון ארצי בתנ"ך, מתוך מטרה לקרב את הציבור הישראלי, לרבות הדור הצעיר אל התנ"ך, על ידי עריכת תחרויות וחידונים בידיעת התנ"ך. המטרה היתה לחזק את השורשים בארץ ולקרב את הישראלים למורשת ההסטורית של עם ישראל.
ב-4 באוגוסט 1958 (י"ח אב תשי"ח) נערך החידון הארצי הראשון. עמוס חכם, כבד לשון, פקיד בבית חינוך עיוורים בירושלים, זכה במקום הראשון והוכתר כחתן התנ"ך הארצי. מספר שבועות אחר כך זכה כחתן התנ"ך העולמי, כאשר התמודד מול 15 נציגים ממדינות שונות בעולם. ההתרגשות סביב החידון היתה רבה, השאלות חוברו בקפידה ובסודיות מוחלטת על ידי צוות שופטים, בראשותו של השופט העליון שלמה זלמן חשין.
עמוס חכם, לאחר זכייתו כחתן התנ"ך הארצי והעולמי הפך לכוכב תקשורת, ונפגש עם גדולי המדינה וביניהם דוד בן-גוריון, ראש הממשלה. בעיני הציבור כולו ייצג עמוס חכם את החיבור התרבותי של מדינת ישראל לספר התנ"ך. באמצעות החידון הארצי והעולמי קיימה החברה הישראלית את הנאמר בתורה: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה". בן-גוריון יצא בהצהרה נרגשת: "החידון התנכ"י היה האירוע החשוב ביותר של העשור". הוא המחיש את העובדה שעם כינון עצמאות ישראל שב העם לתנ"ך שהוא "מקור ונשמת האדם".
מאז שנת 1958 התקיימו מספר חידוני תנ"ך נוספים שיועדו לבוגרים. בשנת 1959 התקיים חידון התנ"ך הארצי השני ובו זכה ד"ר ד"ר יהושע השל ייבין. בחידון הארצי השלישי, בשנת 1961, זכה הרב יחיא אלשיך שגם זכה יותר מאוחר בחידון התנ"ך העולמי למבוגרים.
בשנת 1964 זכה רואה חשבון נוצרי מאוסטרליה, גראהם מיטשל, שגבר על הישראלי יום טוב קרסניאנסקי.
לאחר זכייתו של הרב אהרון בן שושן בשנת 1981, פסק החידון לכשלושה עשורים.
לאחר כ- 30 שנה, ביוזמת ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר החינוך, גדעון סער, התחדש בשנת 2010 חידון התנ"ך למבוגרים.
בעת חידון התנ"ך העולמי לנוער הציע ראש הממשלה, בנימין נתניהו לשר החינוך גדעון סער לחדש את חידון התנ"ך למבוגרים. וזה נענה לאתגר.
מאז חידוש חידוני התנ"ך למבוגרים נערכו ארבעה חידונים ארציים בהם זכו: רפאל מיוחס, שמואל עמרוסי, מנחם שמשי ובחידון האחרון שנערך בחנוכה תשע"ו זכו בצוותא: לוי סודרי ויפית סלימן.
בחידוני התנ"ך העולמיים למבוגרים שנערכו מאז חידושם זכו: רפאל מיוחס וחננאל מלכה.